#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קלט. אלו נאמרים בכל לשון? 	"א. פרשת סוטה.<br>ב. וידוי מעשר.<br>ג. קריאת שמע.<br>ד. תפילה.<br>ה. ברכת המזון.<br>ו. שבועת העדות.<br>ז. שבועת הפקדון<br>ח. <sup>יז</sup> שבועת הדיינין. והתוס' (ד""ה ואלו) כתבו גם שבועת ביטוי.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>יז.  ו הר""ן הביא את פירוש הר""י מיגש ששבועת הדיינין אף היא בלשו נה נאמרה הכונה בלשון הקודש, וקאי אמאי דתנן בסוטה ואלו נאמרים בלשון הקדש, והקשה הר""ן על דבריו מתוספתא .</span>"	שבועות לט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קמ. מי שאמר בב""ד איני נשבע האם יכול לחזור בו? "	"לרש""י כל זמן שלא יצא מב""ד יכול לחזור בו, לאחר שיצא מב""ד אינו יכול לחזור בו. כתבו התוס' (ד""ה אם) שתחילה כתב ר""ת בספר הישר שגם לאחר שיצא מב""ד יכול לחזור בו,ושוב נמצא בשם ר""ת כרש""י."	שבועות לט. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמא. במה חמורה שבועה? 	"שכל העולם כולו נזדעזע בשעה שאמר הקב""ה בסיני לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא. שכל עבירות שבתורה אם יש לו זכות תולים לו שנים ושלשה דורות וכאן נפרעים ממנו לאלתר. דברים שאין אש ומים מכלים אותם שבועת שקר מכלה אותם. שהנשבע והמשביע נקראים רשעים. [והתוס' (לעיל לו, ב ד""ה ה""ג) כתבו ששבועה איסור חמור שנשנתה ביומא עם חייבי כריתות ומיתות ב""ד, ונפק""מ שתשובה לבד אינה מכפרת ושלר""מ אמרינן מכלל לאו אתה שומע הן[. עוד חומרות הובאו בשתי התשובות הבאות."	שבועות לט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמב. מה פירוש כל עבירות שבתורה נאמר בהן ונקה ובשבועת שוא נאמר לא ינקה? 	בשאר עבירות מנקה לשבים ואינו מנקה לשאינם שבים. בשבועת שוא אף לשבים לא ינקה בלא פרעון.	שבועות לט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמג. במה נענשים הרשעים והצדיקים על עבירת היחיד 1) בשאר עבירות 2) בשבועת שקר 3) בנדרים? 	"1) רשעים דמשפחתו בדין חמור. רשעים דעלמא בדין הקל. צדיקים דמשפחתו ודעלמא פטורים <sup>יח</sup>.<br>2) רשעים דמשפחתו בדינו של הנשבע. רשעים דעלמא בדין חמור. צדיקים דמשפחתו ודעלמא בדין הקל.<br>3) כתבו התוס' (ד""ה ואין) שבניו הקטנים מתים. בניו הגדולים וכ""ש שאר משפחתו ואנשים דעלמא<br>אינם מתים.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>יח.  והר""ן כתב שאותן עבירות לשבועת שקר שנפרעי ם מכל העולם שכתובות בפסוק דאלה וכחש שווים כולו ברשעים וצדיקים אבל לא לכך שרשעים שבמשפחתו יקבלו את דינו. </span>"	שבועות לט. - לט: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמד. כתיב כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור. כיצד דייקו רב ושמואל את שיטתם מפסוק זה? 	"לרב נכתב ""כסף"" שצריכה כפירת הטענה להיות שתי כסף, דאם לא כן היתה התורה כותבת כי יתן איש אל רעהו כלים לשמור, והייתי אומר מה כלים שנים אף כל שנים וכתבו התוס' (ד""ה מה) שלרב אף דבר חשוב נלמד מכלים, ""כסף"" שכתבה תורה למה נכתב, אם אינו ענין לטענה תנהו ענין לכפירה.<br>לשמואל מה כלים שנים אף כסף שנים, מה כסף דבר חשוב אף כל דבר חשוב ואמרה תורה כי הוא זה, ושבועת מודה במקצת באה על טענה של שני כסף חשוב, ושיערו חכמים שמעה כסף דבר חשוב הוא."	שבועות לט: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמה. כיצד פירשו רב ושמואל את משנתנו 1) שתי כסף יש לי בידך, אין לך בידי אלא פרוטה, פטור 2) שתי כסף ופרוטה יש לי בידך, אין לך בידי אלא פרוטה, חייב 3) ליטרא זהב יש לי בידך, אין לך בידי אלא ליטרא כסף, פטור? 	"1) לרב טען לו שוה שתי כסף יש לי בידך וא""ל אין לך בידי אלא שוה פרוטה שההודאה ממין<br>הטענה ואפ""ה פטור משום שכפירת הטענה פחות משתי כסף.<br>לשמואל זה טוען כסף וזה הודה לו נחושת, והיינו לפירוש רש""י נסכא ולפירוש התוס' (ד""ה בטוענו) מטבע, ופטור משום שאין ההודאה ממין הטענה.<br>2) לרב טען לו שוה שתי כסף ופרוטה יש לי בידך וא""ל אין לך בידי אלא שוה פרוטה, וחייב משום שכפירת הטענה שתי כסף. לשמואל דהו""ל כטענו חטין ושעורין והודה לו באחד מהם דס""ל לשמואל דחייב.<br>3) בין רב ובין שמואל פירשו שטענו זהב במשקל ליטרא וא""ל אין לך בידי אלא כסף במשקל ליטרא, ופטור משום שאין הכפירה ממין הטענה."	שבועות לט: -מ. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמח. במה נחלקו בסוגיין וכמי ההלכה 1) רב ושמואל 2) ארמון וחכמים? 	"1) לרב צריכה שתהא הטענה שתי כסף ופרוטה והכפירה שתי כסף, ולשמואל די לו שתהא הטענה שתי כסף ואפילו לא כפר אלא בפרוטה ולא הודה אלא בפרוטה חייב. וכתבו התוס' (ד""ה אבל) שהלכה כרב <sup>כא</sup>.<br>2) בטוען לחבירו כדי שמן, לאדמון יש בלשון הזה לשון קנקנים ולחכמים אין בו. ונחלקו גם בטענו חטין ושעורין והודה לו באחד מהם שלאדמון חייב ולחכמים פטור. כתבו התוס' (ד""ה וחדא) שהלכה שחייב ור""ח פסק שפטור.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כא.  כתב הר""ן שנחלקו גם בכך שלרב הטוען את חבירו דינר יש לך לי בידך שוה משמע. ולא דינר דוקא, וכ ן המשיב פרוטה יש לך בידי שוה פרוטה משמע והוה ליה הודאה ממין הטענה וחייב, ולשמואל כל חד וחד דוקא קאמר ולא הויא הודאה ממי ן הטענה ופטור. עוד כתב הר""ן שגם במח' זו הלכה כרב שהיא תלויה במח' הראשונה, ובשם הרשב""א כתב שבמח' זו הלכה כשמואל דהלכתא כותיה בדיני, ולאו הא בהא תליא.</span>"	שבועות לט: - מ: ותוס'		
